אישור חוק המטרו המתוקן בקריאות המתקדמות מסמן הקמה של מעטפת חוקית ואחידה לשלושת קווי המטרו. החוק מסדיר סמכויות תכנון ייעודיות, מקצר הליכי רישוי ומגדיר מנגנוני מימון על בסיס היטלי השבחה והיטל מטרו ייעודי על נכסים סמוכים לתחנות ולמנהרות. המטרה היא שההשבחה הנדל"נית תסייע במימון ולא תיפול רק על תקציב המדינה.
החוק קובע לוחות זמנים מחייבים לוועדות התכנון, מגביל פרקי זמן להתנגדויות ומעניק קדימות לפרויקטי מטרו בתכנון עירוני. במקביל הוטמעו דרישות שקיפות: פרסום תכניות, פרוטוקולים ולוחות זמנים לציבור. כדי לאזן בין האצה לבין הגנה על זכויות, נוספו מנגנוני פיצוי והגדרת דיאלוג חובה עם תושבים לפני החלטות משמעותיות.
אחד הסעיפים הבולטים הוא היטל המטרו—היטל ייעודי שייגבה מבעלי נכסים שנהנים מהקירבה לתחנות. לצד היטל זה, ההיטל הקיים להשבחת מקרקעין הורחב, כך שחלק גדול יותר מהשבחת הערך יחזור למימון התשתית. החוק מסמיך את הממשלה לקבוע תקנות חישוב ופריסה כדי למנוע תשלום חד־פעמי כבד ולייצר וודאות למגזר העסקי.
הדיון סביב החוק כלל ביקורת על ריכוז סמכויות נרחב בידי הוועדות הייעודיות, אבל נוספו מנגנוני בקרה פרלמנטריים ומחויבות לפרסום דו"חות התקדמות. משרד התחבורה והאוצר יידרשו כעת להוציא תקנות ביצוע שיתארו את שיטת הגבייה, את חלוקת ההכנסות בין מדינה לרשויות, ואת אופן הפיקוח על השימוש בכסף.
האישור נתפס כאבן דרך, אך הוא רק שלב. כעת על ההוראות להתגלגל למכרזים, חוזים והסכמי מימון. הציבור מצפה לראות שההיטלים ייגבו לפי כללים שקופים ושייעודם יישמר לטובת הפרויקט. אם המנגנון יעבוד, החוק יספק תשתית כלכלית שתאפשר לשמור על קצב חפירה ובנייה גם כשחלים שינויים פוליטיים או תקציביים.