אישור המקטע השלישי של פרויקט המטרו בדצמבר 2024 פתח את הדלת לשלב תכנון מפורט של מערכת תת-קרקעית שתחצה 24 רשויות ותגיע למאות קילומטרים. המערכת תוכננה להתחבר לרכבת ישראל ולקווי BRT, ולייצר רשת תחבורה רב־ממדית שתוריד את מספר כלי הרכב הפרטיים ותשנה את דפוסי הנסיעה בגוש דן.
ההשפעה הכלכלית הצפויה משמעותית: זמני נסיעה יתקצרו, זיהום אוויר יירד, ותחנות המטרו יהפכו למוקדי פיתוח אורבני. סביבן צפויות לקום שכונות מעורבות שימושים, מרכזי תעסוקה ושירותים ציבוריים, מה שיחזק את הקשר בין פריפריה קרובה למרכז. מנגד, האתגר המימוני מחייב פתרונות יצירתיים—היטלים, גיוסי חוב וערבויות—כדי לממן את שלבי החפירה, המערכות וההפעלה.
הפרויקט מחייב כוח אדם מיומן שלא קיים בישראל בהיקף כזה: מפעילי TBM, מהנדסי מערכות, בקרים ונהגים. מוקמים מסלולי הכשרה עם מוסדות אקדמיים, והחברה המבצעת בוחנת יבוא מומחים לטווח קצר לצד הכשרת דור מקומי לטווח ארוך. תאום עם פרויקטים מקבילים—חשמל, מים, ביוב וסיבים—נחשב קריטי כדי למנוע עצירות יקרות.
חלק מרכזי בהצלחה יהיה שיתוף הציבור: פרסום מפות עבודות, מתן פתרונות תחבורה חלופיים בעת חסימות, ושקיפות לגבי לוחות זמנים ותקציבים. ככל שהציבור יבין שהפרויקט מתקדם ושההפרעות זמניות, ההתנגדויות יפחתו ותהליך הרישוי יואץ.
ההיסטוריה הארוכה של המיזם—ניסיונות שהוקפאו, החלטות ממשלה בשנות ה-2010 והאצה רק בשנים האחרונות—מלמדת שהמפתח הוא התמדה. אם הקצב הנוכחי יישמר, המטרו יוכל להפוך מנקודת מפנה אמיתית בתחבורה הישראלית: חוויית נסיעה צפויה, מהירה ובטוחה שמחברת בין מוקדי החיים של המטרופולין.